תורת המדינה : ג'ון רולס

 ג'ון רולס

John Rawls ,1921-2002,- הפילוסוף הפוליטי המצוטט ביותר, אחד הגדולים במאה העשרים,

נכתבו עליו אלפי מאמרים ואולי מאות ספרים, הוא זה שקבע את סדר היום של הפילוסופיה הפוליטית בת-זמננו.

רולס למעשה מנסה ללכת מצד אחד בעקבות המסגרת התיאורטית של האמנה החברתית אבל הוא משנה כמה דברים בתיאוריה.

ג'ון רולס– לימד רוב חייו בהרווארד, התחיל לכתוב על תורות צדק כבר במחצית השנייה של שנות החמישים ובזה הוא המשיך למעשה עד יום מותו.

1957- מאמר פורץ דרך שלו- justice as fairnessצדק כהוגנות, היווה את הבסיס לכל התורה של רולס.

1971- Theory of Justiceהספר המשפיע ביותר על הפילוסופיה הפוליטית במאה העשרים.

The law of peoples- חוק העמים, ספר נוסף של רולס, עוסק בצדק גלובלי, האם אפשר לקבוע יחסי צדק לא רק בין בני אדם וקבוצות חברתיות בין בני אדם אלא גם בין מדינות, ברמה הגלובלית. מה אנחנו חייבים לאנשים שחיים באומות אחרות בצד השני של העולם.

רולס עסק רק בפילוסופיה פוליטית ובאתיקה.

האמנה החברתית– הרעיון של מצב הטבע הוא רעיון בו הפילוסוף מניח הנחות מטאפיזיות, יש לו הנחות מסוימות על טבע האדם. ההנחה המטאפיזית הבסיסית ביותר- ההנחה של האינדיווידואליזם. נקודת המוצא לפילוסופיה פוליטית זה הפרט, הישות הבסיסית שקובעת את התיאוריה. אצל הובס ולוק ראינו גם מטאפיזיקה הרבה יותר מפותחת על טבע האדם. האם הוא אגרסיבי, חי באופן שלו עם בני מינו, האם הוא רציונאלי, תחרותי.

מאחורי מצב הטבע עומד הרעיון שאפשר לייחס לאדם תכונות שהן מהותיות לו ושעל פיהן נבנה את מצב הטבע.

נקודת המוצא של רולס– אנחנו בתור אנשים מודרניים איבדנו את ההסכמה על עקרונות מטאפיזיים- בראש ובראשונה זה מתייחס לטבע האדם, אין לנו  הרגשה בתרבות ובפילוסופיה המודרנית שיש לנו תשובה טובה על שאלה זו ואפילו נמצא תשובה טובה- היא לא תהיה מוסכמת.

אנחנו נמצאים בעולם נטול מטאפיזיקה מוסכמת. אם יש או אין אלוהים, אם לאדם יש מהות או אין מהות.

אנחנו לא יכולים להסכים גם על תפיסות טוב שבעבר, בוודאי בפילוסופיה הקלאסית אבל גם אצל הובס ולוק, אצל לוק יש את הטענה המוחלטת שהטוב הוא להגדיל את השגשוג והרווחה הפוליטית של השלטון.

כיום אנחנו לא יכולים להחליט מה יותר חשוב- שגשוג כלכלי או צדק וכדומה.

האם זה נכון שכמה שיותר רווחה כלכלית זה יותר טוב לחברה?

רולס לא רוצה להיכנס לזה. לפיו המפתח לפיו נשיג הסכמה בנוגע למבנה הפוליטי בו אנו חיים זה אם ניצור תיאוריה שאינה נסמכת על ההנחות המטאפיזיות בנוגע לטבע האדם.

זו הגרסה החדשה מספר אחת לעומת האמנה החברתית הקלאסית- לא להסתמך על עקרונות מטאפיזיים או מוסריים בנוגע למה טוב לאדם.

הגרסה השנייה היא התכלית של האמנה החברתית, אצל הובס ולוק התכלית של האמנה החברתית היתה ליצור לגיטימציה של המדינה, לנסח את מקור הלגיטימיות של הריבון.

רולס אומר- במקום קודם לתת את אמות המידה ללגיטימיות של הריבון ומזה לגזור את עקרונות הצדק כמו אצל הובס ולוק נעשה ההפך, קודם נגזור מהאמנה החברתית את עקרונות הצדק ואת הלגיטימיות של המדינה נגזור מזה.

יש לנו את עקרונות הצדק מהאמנה  ואז קל לומר שהמדינה לגיטימית כי היא מקיימת את העקרונות של האמנה.

מדינה היא מוצדקת אם היא צודקת.

איך זה משפיע על האמנה החברתית?

קודם כל, מצב הטבע נופל, מצב הטבע הוא מטאפיזי, הוא מדבר על המהות הטבעית של האדם, בדיוק מה שרולס אומר שאנחנו צריכים לנסות להסתדר בלעדיו כדי להגיע להסכמה על עקרונות הצדק.

במקום – state of nature– הוא מציע את המושג- original position– מצב ראשוני, מקורי.

רולס מתאר את המצב בצורה שתעקוף את המצב של הטבעיות, איך הוא עושה זאת?

הוא אומר- אני אבנה (בעתיד)- את המצב המקורי כמודל, אבל לא נגיד שהוא מבטא שום דבר על האדם כפי שהוא באמת, שום דבר על הכוחות האמיתיים שמפעילים אותו.

כמו במשחק- כשאנו ממציאים משחק אנחנו לא חושבים שהוא מבטא תכונות מהותיות של טבע האדם כך גם המצב המקורי. לוק הובס ורוסו חשבו שהמצב הטבעי צריך לבטא את האנושיות המקורית שלנו. הדרך בה אנו מקלפים מעצמנו את כל התכונות התלויות תרבות עד שנישאר עם הגרעין האוניברסאלי שמשותף לנו.

אצל רולס זה דומה יותר למשחק.

המצב המקורי- זה תרגיל, משחק מחשבה- בו אנו מניחים את ההנחות הבאות על השחקנים (בני האדם המשתתפים בו). אנו מניחים שהם:

רציונאליים, אגואיסטיים, שווים, חופשיים

כשהוא אומר רציונאליים הוא לא מניח שהם באמת רציונאליים אלא הוא אומר שיש לנו כושר של רציונאליות אבל יכול להיות שרוב הזמן אנחנו לא רציונאליים, הכושר הזה קיים בנו. רולס אומר פשוט- בואו נניח שבני אדם במצב המקורי הם רציונאליים לחלוטין, כלומר, אין הם עושים שום מהלך מחשבתי של בחירה שהוא לא רציונאלי.

אותו דבר גם לגבי אגואיסטיות, בני האדם לא רואים את האינטרס האחד של השני כחלק מהאינטרס שלהם, כל אחד במצב המקורי שוקל את ההחלטות שהוא צריך לשקול לפי האינטרסים של עצמו.

רולס לא באמת חושב כך אלא שחשוב לו להניח את ההנחה הזו בשביל להגיע לעקרונות הצדק.

אותו דבר גם לגבי שווים וחופשיים.

הערה- התכונות הללו מאפיינות גם משחקים (משחק השח לדוגמא, השחקנים בו- אגואיסטיים, רציונאליים…).

חופשיים- הם לא כפופים במצב המקורי למישהו אחר.

את התכונות האלה ניקח כארבע הנחות בסיסיות למודל.

התנאי החמישי (התרומה המקורית של רולס)- veil of ignorance– מסך הבערות.

במצב המקורי אנחנו צריכים להניח שכל אחד מהמשתתפים במשחק הזה יודעים את כל האמיתות הכלליות על אופן התנהלות של החברה ברמה הכלכלית,דתית, מגדרית, וכו' וכו'.

אבל הנציגים יודעים את ההתנהלות הזו רק ברמה הכללית, מה שהם לא יודעים זה איפה הם, כל אחד מהם עומד בסיטואציה.

לדוגמא- אני יודע שבחברה שלנו יש הבדלים בשכר בין קבוצות שונות, אפילו איך העשירונים מסודרים מבחינת גובה המשכורת של כל עשירון, אני יודע על השסעים בחברה, אפילו מה השיעור של העוצמה של כל אחת מן העוצמות האלה.

מה שאינני יודע זה אם אני גבר או אישה, האם אני בעשירון העליון או התחתון, האם אני חרדי ממאה שערים או חילוני מרחביה, הדבר היחיד אותו אני יודע זה ההתפלגויות הכלליות של החברה בה אני אמור לחיות.

תורת המידות והמדינה

תורת המידות והמדינה – סיכומים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיכומים, פילוסופיה פוליטית, תורת המידות והמדינה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על תורת המדינה : ג'ון רולס

  1. פינגבאק: ג’ון רולס 4 | עוד איזה בלוג

  2. פינגבאק: רוברט נוזיק | עוד איזה בלוג

  3. פינגבאק: תורת המידות והמדינה – סיכומים | עוד איזה בלוג

  4. פינגבאק: תורת המדינה: מייקל וולצר | עוד איזה בלוג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s