תורת המדינה: הובס על המצב הטבעי

 

הובס על המצב הטבעי של המין האנושי (עמ' 86 בתרגום החדש)- נקודת המוצא של תיאור מצב הטבע- בני אדם נולדו שווים או נמצאים באופן טבעי שווים זה לזה. במאה ה-17 להגיד בני אדם  הם שווים זה נראה כמו אבסורד. יש לנו הבדלים ביכולות הגופניות החשיבתיות.

אצלנו כיום, ההנחה היא שבני האדם לא שווים אולם שתכלית המדינה היא להפוך אותנו לפחות לא שויווניים ממה שהיינו.

אנחנו רוצים בפילוסופיה הפוליטית הליברלית לתקן.

הובס אומר בדיוק להפך- המצב הטבעי של בני האדם הוא המצב של השוויון ושזה מצב נורא ואיום והמדינה צריכה לתקן את המצב וליצור אי-שיוויון חריף בין המדינה לבין השליט. וגם בין האזרחים עצמם.

אצל הובס השיוויון הוא הנחה טבעית שעליה צריך להתגבר.

לפי הובס, אם אנחנו נעשה את ההפשטה הזאת, נפשיט את כל התנאים הקונטינגנטיים האלה אז נקבל שכל אדם הוא אדם, נכון, יש הבדלים גנטיים בין אדם לאדם אולם על זה הוא עונה בטענת הקיזוז, היתרונות שלי מקזזים את החסרונות שלך (אם מישהו חכם יותר ממני אני מפצה על זה בעזרת כוח השרירים. התכונות הטובות והרעות מקזזות זו את זו.

למה- טענת המחץ- אין אדם שיהיה כל כך נעלה על האחרים בכל התכונות כך שהוא יכול להתעלות עליהם תמיד.

אין  אדם שיוכל לדכא את כל האחרים בצורה שהם לא יוכלו להפיל אותו.

לכן, שום אינדבידואל במצב הטבע לא יכול להסתמך על זה שהוא חזק יותר מכל האחרים.

המצב הבין לאומי מעיד על תזת השוויון של הובס. אין מדינה חזקה שיכולה לנהל לבד את העולם כמו שהיא רוצה, ארצות הברית לא יכולה לבד נגד כולם.

המהלך השני בטיעון- השוויון מוביל לאי-אמון (אפשר להגיד גם אי-ביטחון).

אם היינו בחברה שווה אז כל המתחים החברתיים בינינו לא היו מתקיימים, המתחים מתקיימים משום קבוצה אחת שמקנאת בקבוצה השנייה.

הובס טוען להפך- השוויון מוביל לאי-בטחון.

הנחת האגואיזם של הובס- בני האדם מטבעם הם יצורים ששואפים למקסם את האינטרסים שלהם.

הדבר הבולט ביותר הוא שמירת החיים, האדם באופן טבעי בנוי על איזשהי משאלה חזקה, אינסטינקט לשמר את חייו ככל שהוא יכול. שימור החיים הביולוגיים היא רק הבסיס, מעבר לזה יש לנו אגואיזם כולו- אני רוצה להבטיח לעצמי את החיים הכי טובים שאני יכול לחיות. כל אחד דואג לעצמו כמניע הבסיסי של בני אדם. זו היא תורת המוטיבציה הבסיסית של הובס. יכולים להיות יחסים טבעיים שבהם האגואיזם שלי מתבטא בזה שאני שומר על הילדים שלי לדוגמא.

עדיין העיקרון האגואיסטי פועל כך שאין אלטרואיזם בטבע האנושי. אלטרואיזם הוא תוצר של נקיפות מצפון של חיברות, זה לא מטבעו של האדם להיות אלטרואיסט.

אם אנחנו שווים בכוחנו אנחנו צריכים באופן רציונאלי שכל אחד יחשוש כל הזמן לגורלו.

מדוע? ביחסים לא שוויונים אם אנחנו לא יודעים אם ברגע מסוים מישהו ירצה מטעמים אגואיסטיים לנצל אותנו או לעשות משהו על חשבוננו.

במצב של תיקו שנוצר בשוויון כשכל אחד נאבק על המשאבים שיש בטבע אז עצם השוויון מוביל לאי-ביטחון, עצם השוויון הוא הפרה של היציבות החברתית, הוא לא מאפשר אותה.

טענה מעניינת ומקורית של הובס, נסמכת על האגואיזם שלה.

להובס יש ראיות עקיפות לאותו תיאור של האדם במצב הטבע.

"בטבע האדם אנו מוצאים שלוש סיבות עיקריות למריבה- תחרות, חוסר אמון, וגאיון (זחיחות)".

במצב של שוויון אנחנו מתחרים

במצב של אי-שוויון אנחנו לא מתחרים

אם אני נמצא במצב הטבע אני יודע שאני לא יכול לסמוך על כך שמישהו יקיים ברית שכרתנו איתו.

עניין זה לא מאפשר יצירת יחסי אמון בין בני אדם.

אנחנו מגיעים למצב של איזשהו איזון לא יציב, כאשר אני יודע שאני יכול לאיים על מישהו והוא יכול לעשות אותו דבר.

אם זה היה הסיפור יכול להיות שהיינו מגיעים לאיזון משום המודעות ההדדית לכך ששנינו יכולים לא לקיים את ההסכם אז שנינו יכולים לפחד אחד מהשני,

הובס טוען שזה אפילו יותר פחות יציב משום שבני אדם רציונאלים כך שהם מחשבים את צעדיהם למימוש המטרות האגואיסטיות שלהם, אבל רק בדרך כלל.

יש את היסוד של הגאיון, זחיחות, כאשר אנו עושים גלוריפיקציה לעצמנו, באיזה מידה אנו יודעים שאנחנו רציונאליים, אנחנו הפילוסופים יודעים עוד דבר- מדי פעם אנחנו מתנפחים בהערכה העצמית שלנו בצורה מופרזת, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו שווים למישהו מדי פעם נתקף בזחיחות כזאת של "אני אראה לו…" במושג הזה יש יסוד אי-רציונאלי וממנו גם נובעת ההטעיה האגואיסטית, יש לנו באופן טבעי איזה דעה קדומה לטובת עצמנו.

מעבר ליציבות של חוסר האמון יש לנו עוד גורם למאבק שהוא עוד יותר רדיקאלי וזו היא הזחיחות.

לכן שלושת הגורמים שרשומים כאן הם מה שהובס מכנה סיבות למריבה.

אי-אמון מוביל לכך שננסה לבטח את עצמנו עד כמה שאנחנו יכולים

הגאיון- למען המוניטין

אלה מובילים למצב מלחמה- מצב הטבע הוא שווה למצב המלחמה על פי הובס. חשוב להובס לבסס את מצב הטבע למצב מלחמה כדי להראות שהוא זה שמצדיק את הקמת המדינה במונחים של האינטרס של בני אדם להרחיב את הסיכוי שלהם לשרוד.

מצב של מלחמה אין פירושו מצב של לחימה מתמדת. זה לא אומר שכל רגע נורות פצצות או שיש לחימה בפועל. מצב מלחמה עלול כל רגע להיגרר למצב של לחימה.

גם מלחמה וגם לחימה הם מצבים נוראים, הם הורסים את איכות חיינו, לא רק הדקירה היא הרע האולטימטיבי אלא גם זה שכל החיים אנו צריכים להסתכל אחורה זה הורס לנו את החיים.

החיים הללו מתמקדים במאמץ שרידה יומיומי שאינו מאפשר לנו לעסוק במה שאנו קוראים לו תרבות.

מאיפה נדע שמצב הטבע הוא כה נורא?

אנו מקלפים את כל המסווה התרבותי מוסרי ומגיעים לאדם.

יש הרבה אנשים שאומרים- זה לא האדם.

לפי רוסו האדם הוא יצור חומל, בעל יכולת להשתתף במצוקה של בני מינו.

הובס זהיר, הוא מדבר על תיאוריה פילוסופית, היא לא נשענת על בסיס מדעי.

אם אנחנו רוצים בכל זאת סיוע אמפירי הובס מציע לחשוב על שני דבירם-

  1. המצב המדיני החברתי של חברה בה יש חוק וסדר, אפילו במצב המדיני של חברה מתוקנת אנחנו דואגים מחוסר ביטחון לחיים שלנו, קל וחומר כאשר אין ממשלה, חוק פלילי בתי סוהר וכדומה, כמה היינו צריכים ערובות ובטחונות במידה כזו
  2. יש לנו שריד אחד של מצב הטבע- היחסים בין מדינות- זו דוגמא לאיך נראה מצב הטבע באופן כללי אצל בני אדם. בין מדינות יש תחרות, חוסר-אמון וגם גאיון, הסיבות למלחמה הן בדיוק כמו אצל בני האדם היחידים.

חשוב להדגיש כי במצב הטבע אין מוסר, אף אחד מאיתנו לא מאשים בכך את טבע האדם, תשוקותיו של אדם הן כשלעצמם אינן חטא.

הובס אומר שהוא רק מתאר לנו את המצב הטבעי לאשורו מבלי לבצע שיפוט מוסרי,

גם אין פעולות אלא אסורות כל עוד אין חוקים שיאסרו זאת ואין חוקים עד שיסכימו על אישיות שתחוקק אותן.

כל מה שאנו יודעים על נורמות מוסריות הן תוצאה של חוקים. חוקים במובנם הזה הם תוצר של הסכמה של בני אדם. מי הוא המחוקק? זה דבר שאנו צריכים להסכים עליו, לא נמצא תשובה לכך בטבע האדם- אין צדק בעולם של המצב הטבעי. אין שלי ושלך (זה דורש חוקי קניין) אין נורמות של צדק, כמו שאין אצל אריות צודק ובלתי צודק, מי שחזק יותר שורד, במובן הזה המצב הטבעי הוא נקי מנורמות של צדק. לכן, הדרך להיחלץ ממצב הטבע אינה יכולה להיות בנייה של מצב טוב משום שבמצב הטבע אין טוב ורע.

אנחנו צריכים משהו פנימי במצב הטבע עצמו שמתוכו אנו מובלים להיחלץ ממנו ולהגיע למצב טוב יותר שהוא לא מצב מלחמה.

המפתח הגדול יהיה הרציונאליות והאגואיזם.

האגואיסט הרציונאלי יש לו אינטרס לצאת ממצב הטבע. מכיוון שכולנו במצב הטבע יצורים אגואיסטים ורציונאליים אז לכולנו יש אינטרס רציונאלי להיחלץ ממצב הטבע. יש לשים לב שהיציאה ממצב הטבע לא באה בגלל אידיאל חיצוני למצב זה אלא משום שבמצב הטבע יש סתירה פנימית של מצבו של האדם- הוא נאלץ להלחם כל הזמן באחרים אך הוא יודע שזה לא טוב לו- לכולנו יש אינטרס עליון להיחלץ ממצב הטבע.

במצב הטבע אין קניין ואין שלי ושלך.

כל אחד יכול להבין את האינטרס האגואיסטי שעומד מאחורי מהלך מסוים שאנו נעשה ושאמור להועיל לכולנו. באופן מוגבל, אצל הובס זה עובד ויש לזה יתרון עצום.

כשאין נורמות של צדק אין גם נורמות של סמכות, אין בעל בית, כל אדם הוא סמכות לכל היותר לעצמו, אין מנהיג, יש לנו לכל היותר בריתות ואלה מתפרקות ברגע שהאינטרסים של בני הברית כבר אינם תואמים.

אז מה עושים?

מגיעים לטור השני- הטור של ההיחלצות מהמצב הטבעי (ככל שהמצב הטבעי יותר נורא כך גדלה המוטיבציה שלנו לברוח ממנו).

המושג הראשון שרלבנטי- הזכות הטבעית- natural right- החירות של כל אדם להשתמש בכוח הטבעי שלו ככל אשר ירצה לשימוש הטבע שלו- חייו שלו – לנקוט בכל האמצעים הרציונאליים של האדם.

זכות היא אם כן מושג טבעי- החירות להשתמש בכוח שלנו.

החירות לפי הובס היא – העדר מעצורים חיצוניים.

נטורליזם- לא אומרים מה ראוי שיהיה אלא מה בפועל. העדר עכבות. המצפון שלי רגיל לעשות מה שהוא רוצה. המושג של העדר מעצורים חיצוניים הוא גם פיזי וגם מנטאלי.

לפי הובס- יש לנו זכות על כל דבר בעולם שיש לנו כוח להשיג אותו.

למה המושג הזה משונה?

מבחינה פורמלית הוא מובלי לפראדוקס- אם לשנינו יש חירות לקחת את הבקבוק (לדוגמא)- לשנינו יש זכות באותה מידה על הבקבוק הזה

באופן עקרוני כולנו יכולים להיות בעלי זכות על אותו הדבר.

המושג שיש לנו היום של זכות מסביר את בעל הזכות ואת הדבר עליו יש לו זכות בצורה אקסקולוסיבית.

מושג הזכות הוא חלק ממצב המלחמה בצורה שמדגישה את האומללות של מצב זה.

אנחנו עדיין מנסים להיחלץ ממצב הטבע באמצעים של מצב הטבע, אנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה-

החוק הטבעי- (עמ' 91) – חוק הטבע הוא צו או כלל כללי שהתבונה מגלה שעל פיו…"

מפנה נורמטיבי, עד כה דיברנו ברמה תיאורית לגמרי, לא היה טוב או רע. כאן פעם ראשונה יש לנו לשון ציווי, מה שמותר ואסור (במסגרת הטבע אולם).

איך הובס מסביר זאת?

אם יש לי זכות על X

ויש לי שלוש אפשרויות – א,ב,ג

ג, חסום על ידי מחסום חיצוני לכן אין לנו זכות עליו. אין לנו זכות לקפוץ ששה מטר לגובה. למה? אנחנו לא יכולים.

אם יסתבר לנו ש-ב' היא אפשרות שיש ביכולתנו להשיגה אבל היא מנוגדת לאינטרס הרציונאלי שלנו אז החוק הטבעי יגיד לנו שהיא פסולה.

החוק הטבעי הוא ציווי רציונאלי. אפשר לקרוא לזה מפנה נורמטיבי , פעם ראשונה שנכנס מותר ואסור, אנחנו אומרים לעצמנו אל תעשה את המעשה הזה משום שהוא יזיק לסיכויי השרידה שלנו.

תורת המידות והמדינה

תורת המידות והמדינה – סיכומים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיכומים, פילוסופיה פוליטית, תורת המידות והמדינה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על תורת המדינה: הובס על המצב הטבעי

  1. פינגבאק: תורת המידות והמדינה – סיכומים | עוד איזה בלוג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s