תורת המדינה: מייקל וולצר

ביקורתו של וולצר על ג'ון רולס- מייקל וולצר מדבר על ספרות של צדק במקום על תיאוריה של צדק. הכותרת של הספר רומזת למחלוקת הפילוסופית עצמה. וולצר אינו פילוסוף מבחינת הפרופיל המקצועי שלו אלא היסטוריון של רעיונות, לכן גם כשהוא עוסק בפילוסופיה הגישה שלו היא היסטורית, איך מושגים מסוימים- במקרה הזה- צדק, איך המושג הזה מתגלגל בצורות שונות בתנאים היסטוריים וחברתיים משתנים. לכן הוא מייד עומד על הקושי במונוליתיות המופשטת של רעיון הצדק אצל ג'ון רולס.

כאילו אם נבנה מודל נקבל עקרונות צדק מסוימים, המודלים הללו לפי וולצר אינם פותרים את הבעיה.

לפי וולצר הצדק הוא מושג הטרוגני- כלומר, לא ניתן לדבר על עיקרון אחד שחל על כל האירועים או הפעולות בעולם שנתפסות כצודקות או בלתי צודקות.

למה? זאת משום שאנו לא יכולים לנתק את השאלה מה צודק מן השאלה מה טוב (מבחינה חברתית)?

לפי וולצר מי שיחפש את הצדק בלי זיקה לטוב התשובות שהוא ייתן יהיו כל כך כלליות כך שלא יוכלו להיכנס לעובי הקורה בדבר צדק חלוקתי, איך לחלק מיסים? נטל גיוס? וכדומה.

הספירה הראשונה שיש לחלק לפי ג'ון רולס היא הכוח הפוליטי, איך נחלק אותו?

בחירות שוות? אבל זה לא מובן מאליו זו כבר טענה של צדק, אנחנו מחלקים פה את הטובין הזה שנקרא יכולת השפעה פוליטית על פי עיקרון צדק שוויוני לחלוטין. לפי וולצר זה יהיה אבסורד לקחת את עיקרון הצדק הזה (שיוויון) ולהחיל את זה בשדה אחר, למשל בבריאות- האם לכל אחד מגיעה שעה אחת אצל רופא?

צריך לחלק את הכוח, ההשפעה הפוליטית על פי רמת ההשכלה של המצביע בבחירות, של האזרח, הוא חשב שלאנשים בעלי רמת השכלה צריך לתת כוח כפול בבחירות.

זו חלוקת כוח פוליטי מול חלוקת בריאות.

אספקט נוסף- נטל הגיוס, האם לגייס רק מתנדבים או את כולם, יש טיעונים לכאן ולכאן, ההבדל בין זה לבין חלוקת דיור וחינוך היא שפה מדובר על סיכון של חיי אדם. אומר וולצר, זה סוג של טובין שבעצמו מכתיב את אופן החלוקה הצודקת של אותה ספירה. וולצר ממשיך ואומר, שלא רק שהספירות נבדלות זו מזו באופן מהותי שצריך לתת לכל ספירה את העיקרון שלה, יש משהו בריא בחלוקה השונה בין הספירות השונות. אפילו כשיש עוולות מסוימות בחברה בספירה אחת הספירה האחרת תפצה ותנטרל את הטעות, העוולה שנעשתה בספירה הקודמת, אין ספירה אחת שמשתלטת על כולן.

דווקא מנקודת מבט ליברלית יש שני ציוויים של חלוקה צודקת- הראשונה- לא לבלבל בין הספירות.

השנייה- ששום ספירה לא תהיה דומיננטית כך שהיא תשתלט על ספירות אחרות.

הדוגמא המובהקת ביותר- הון ושלטון.

ספירה אחת הון , ספירה אחרת שלטון. שיטות החלוקה ביניהן שונות,

בחלק של ההון, אנחנו אומרים- השוק יקבע, אנחנו מחלקים לפי הכישרון של האדם לעשות כסף, או המעמד בו הוא נולד.

וולצר- יכול להיות שאנו מתווכחים על דרך חלוקה מסוימת בתוך ספירה מסוימת, אבל עוד יותר רע זה שדרך זכות הכסף אדם יוכל לפלוש לספירה אחרת ולקנות גם בה מעמד עדיף.

אם מישהו עם כסף יפלוש לספירה הפוליטית וירכוש שם השפעה שלא מגיעה לו בספירה זו.

כלומר, אנחנו צריכים לבדוק שמצליחים בספירה אחת לא יקבלו באופן אוטומטי בספירה אחרת.

אם אתה משכיל אתה גם בריא- זה לא צודק לפי וולצר.

זה שמישהו משכיל יותר, בסדר יש יתרונות בספירה הזאת אך לא ייתכן שנקבל בגין זה יותר בריאות או יותר כוח פוליטי.

דבר שני שצריך לעשות הוא בתוך כל ספירה לחתור להסכמה על העקרונות הצודקים בתוכה.

איך נעשה זאת? לא ברור אך לפחות יש לנו הנחה מה הוא הטוב באותה ספירה, לפי זה אנחנו יכולים לקדם את עקרונות החלוקה הצודקת בתוך אותה ספירה.

זו טענה חזקה- לתיאוריה מהסוג של ג'ון רולס אין מחסור בפניה.

בהקשר של הקהילתנות יוצא מזה שאדם אינו יצור שהזהות שלו מופשטת לחלוטין, כדי להגדיר את הספירות צריך לדבר על האינטרסים הבסיסיים של אדם בתחומים שונים.

תורת המידות והמדינה

תורת המידות והמדינה – סיכומים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיכומים, פילוסופיה פוליטית, תורת המידות והמדינה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s