גישות בסוציולוגיה

הגישה הסטרוקטוריאלית בסוציולוגיה:אותם מאפיינים יציבים של החברה. הסדר ההיררכי. למשל המבנה החברתי בישראל או אטנו…ביפן המבנה הוא יותר הומוגני ובסקנדינביה ההירככיה החברתית פחות מבוססת על מעמד והשתייכות אתנית אלא יותר על כפריות מול עירניות. הגישות הסטרוקטורליסטיות מנסות להבין את השלד של הבניין ומהם הגורמים הקבועים שמאפיינים חברה מסויימת. אךי החברה בנויה ומה הסדר ההיררכי בה? ומה קובע את הסדר ההיררכי בה? יש במידה מסויימת קשר בין פוזיטיביזם לסטרוקט' כי יש ניסיון למצוא חוקים בסיסיים שעומדים ביסוד הסדר החברתי. הסוציולוגים הסטרוקט' מנסים לחשוף את המבנה החברתי, את היסודות החברתיים. איך המבנה החברתי מעצב את גורלו של האםד וכיצד המיקום של אדם הסדר החברתי ייעצב את גורלו וחייו והאפשרויות הנפתחות בפניו.המיקום שלנו במבנה קיים מגביל\מרחיב את יכולת הפעולה שלנו. כיצד המבנה מעצב את הפעולה האנושית.

הגישות התהליכיות: לא מניחות שהמבנה החברתי הוא בלע יקום עצמאי או יציב וסטטי אלא שואלות כיצד ומהו התהליך שיותר את המבנה. ההנחה בגישות התהיליכיות היא שהבמה משתנה כל הזמן והבמנה בעצמו הוא תוצאה של פעולה אנושית. תוצאה של מה שאנשים עושים. תוצאה של תהליך. חלק מהסוציולוגים שואלים שאלות כיצד הפעולה האנושית מייצרת את המבנה. כיצד הפרשנות שאנחנו נותנים למציאות למשל מייצרת את הקפיטליזם.באופן שבו אנשים מפרשים את המציאות מייצרים את אותה סטרוקטורה חברתית.

השוואה בין הגישה הפוזיטיביסטית והפרשנית בסוציולוגיה:

1.פוזיטיביזם: סקרנות וספקנות=הסקרנות והספקנות הן בסיס להכל. זהו המרכיב ההכרחי.

פרשנות:

2.פוזיטיביזם: אמפיריות{חושים, אישוש והפרכה} התבססות על ידע שאנו אוספים באמצעות חושים שאותו ניתן לאשש או להפריך.

פרשנות: פנומנולוגיה=תופעה. הטענה היא שאנו לא יכולים לדעת איך המציאות נראית בטבעה, אלא כיצד בני אדם מפרשים מציאות ופועלים מתוך פרשנות זו. לכן ישנו קושי אפיסטמולוגי להגיע ל"אמת" מוחלטת באמצעות חקירה אמפירית. אין הפרכה. גישות פרשניות מנסות למצוא סדר שיטתי בפרשנות, יש לנו הבנה טובה יותר של האופן בו אנשים מפרשים את המציאות ופועלים על סמך פרשנות זו.

3. פוזיטיביזם: מאופיין באובייקטיביות. שחרור משיפוט ערכי. חשוב מאוד שהתפיסה הערכית של חוקר\ת לא ישפיעו על התוצאות. הכלים המחקריים עם הזמן נעשים יותר ויותר משוכללים כדי למנוע השפעות ערכיות.הדוגלים בגישה זו מבקשים להשהות את השיפוט הערכי לפני המחקר.

פרשנות: ובר: לעומת זאת, ובר טען שהבחירה בנושא המחקר היא ערכית, ושיטת המחקר צריכה להיות Value Free. ורק כך ניתן להפריד בין מדע לפוליטיקה. התומכים בגישה זו אינם מקבלים את הטענה של אובייקטיביות, בתור בני אדם, תמיד, תפיסות העולם שלנו ישפיעו על המחקר.אז איך עושים את זה? ובר אמר שהערכים שלנו צריכים להשפיע על בחירת נושאי המחקר שלנו. ההשפעה של הערכים צריכה להסתיים בין קביעת נושא המחקר. במחקר עצמו עלינו להיצמד כמיטב יכולתנו לממצאים שמצאנו. כלומר, ממצאי המחקר חייבים להיות נקיים מערכים. חלק ממקצועיותו של החוקר זה לעשות את ההפרדה בין שאלת המחקר שהיא כן ערכית לבין ממצאיו שצריכים להיות נקיים ככל האפשר. וזו המקצועית של החוקר.

הגישות הפוסט-מודרניות: גישות אלו טוענות שלא ניתן למעשה להפריד בין ערכים וידע.המדען צריך לשאוף לרפלקטיביות, והכרת דעותיו הקודמות. לעיתים אף נהוג לדווח עליהם. ע"מ להבטיח ביקורת מדויקת שקוראינו יוכלו להעריך את עבודתנו, עלינו לציין את המקומות שבהן מערכת הערכים שלנו הייתה עשויה להשפיע על כתיבתנו או ממצאינו.

4.פוזיטיביזם: כלליות וניבוי-כיוון שיש הנחות יסוד כ"כ שונות להגיע לאמת, יש הבדל גם ביכולות הכללה וניבוי. התומכים בגישה זו הרי מנסים למצוא\לחפש אחר חוקיות אובייקטיבית שתחול על כל התופעות. וברגע שמוצאים אותה ניתן להשתמש בה ע"מ לנבא חוקיות מסוימת. להשתמש בחוק הטבע שמצאתי כדי לנסח חוק כללי שיחול בכל מצב מסוים.חשוב להבהיר שבסוציולוגיה לא מנסים לחפש אחר חוקים מדעיים, אלא יותר בצורה של הסתברות, סיכוי. ניבוי. למשל אנשים שיש להם אמונה דתית ממוסדת יותר הסיכוי שיצביעו לימין גדול יותר מאשר לשמאל… וכו' וכו'…דוגמה נוספת זה דורקהיים וההתאבדויות-הוא ניסה לנבא.

פרשנות: ההתנהגות האנושית מורכבת מדי מכדי לאפשר ניבוי. נוכחות החוקרים משפיעה על תוצאות המחקר{סקרי בחירות}, המציאות החברתית היא דינאמית, ומה שנכון להרגע לא בהכרח נכון מחר ושם. אין שום קשר היסטורי, תרבותי, חברתי שהוא מתאים לחברה מסוימת ולא ניתן ליצור הכללה.