ההיסטוריה של הסוציולוגיה

ההיסטוריה של הסוציולוגיה:

במאה ה18 צומח תחום ידע חדש שעוסק בחברה-הסוציולוגיה.למה זה קורה דווקא בנק' זמן זאת?

והתשובה שהסוציולוגיה בעצמה מוצאת להתפתחות הסוציולוגיה היא צומת שלוש המהפכות:

המהפכה המדעית-המהפכה המדעית הפכה את חיפוש הידע לדרך מקובלת,דרך שנחשבת כטובה ביותר

1.זוהי מהפכה שהחלה בהתפתחות התיאוריה ההליוצנטרית.היא מתבססת על הטלת ספק על הנחות היסוד הכי בסיסיות ואמתיות שאנחנו מכירים. ולאחר מכן לנסות לאמתן במחקרים.(למשל ההנחה שמרק עוף מרפא-הוטל בכך ספק, ורק לאחר מחקרים אומתה התיאוריה).

2.ניסיון של המדע לנסות למצוא חוקים שנכונים תמיד(מים רותחים ב100 מעלות..)-חיפוש חוקי הטבע.

3.פניה למחקר אמפרי-חיפוש תשובות שניתן לחוש באמצעות החושים.

4.התפתחות הממסד המדעי –בעיקר אוניברסיטאות ומכוני מחקר.אוסף של נורמות יציבות,דרכי פעולה קבוועות.

המהפכה התעשייתית-

המהפכה התעשייתית מתרחשת במאה ה16.

1.גורמת לשינוי מוחלט בדפוס היחסים החברתיים.

2.באופן הייצור

3.בדפוסי המשפחה

4.צורך גובר בהבנה של החברה שעוברת שינוי מאוד משמעותי

קודם לכן המשפחה הייתה יחידת הייצור הראשית, לא היו מפעלים עם היררכיה של מנהל ועובדים.למשפחות כבר לא תהיה עבודה,שכן הכנסת מכונות-נול מכני למשל-מורידה את התפוקה של ייצור בדים ע"י משפחות. מי שכן עובד באותם מפעלים צריך למצוא סידור לילדים,ההוראות לעבודה כתובות-ולכן יש ללמוד קרוא וכתוב-מוביל להקמת בתי ספר, יש ללמוד לקבל מרות,לעבוד עם אנשים שלא מהמשפחה-זרים.לפיכך יש לבסס חוקים כדי שהחברה החדשה תתנהל היטב, מכאן עולה צורך להבין איך "הדבר הזה" עובד-תמריץ מהותי להופעת הסוציולוגיה-מדע שיכניס סדר וחוקים בשינויים המתרחשים.

המהפכה הצרפתית-נותנת הקשר פוליטי להתפתחות הסוציולוגיה.

המהפכה הצרפתית מספקת את הדלק הפוליטי לסוציולוגיה, בצרפת גם מתפתחת הסוציולוגיה.קודם לכן הייתה מונרכיה ולאחר המהפכה התפתחה רפובליקה.יש לשכנע את האזרחים שהשיטה הזאת אכן מוצלחת.-בעיקר מצד השלטון. השלטון מתבסס על המדע,שיציע לו כלים טובים יותר לנהל את הפוליטיקה. המדע מסייע לשליט לבצר את כוחו.

 התוצאה של שלושת המהפכות כאמור היא לצמיחת הסוציולוגיה-מדעי החברה,מדעי האדם.

הגדרתה של הסוציולוגיה-תחום ידע/מדע השואף לחקור את התנהגות האנושית דרך בחינת ההקשר החברתי בו הם נמצאים. היא מתמקדת באינטרקציה בין אנשים ולא בפעולתם כיחידים.

אבות מייסדים-אוגוסט קומט,אמיל דירקהיים,קרל מרקס, מקס וובר (הסוציולוג המרכזי)

ראה: סיכומים במבוא לסוציולוגיה

דורקהיים על התאבדות

היחיד והסדר החברתי

מושג הפרדיגמה וסוציולוגיה ביקורתית מול ממסדית

סוציולוגיה: פוזיטיביזם מול פרשנות

גישות בסוציולוגיה

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה סוציולוגיה, סיכומים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s