מושג הפרדיגמה וסוציולוגיה ביקורתית מול ממסדית

1.מושג הפרדיגמה:

ישנן מספר גישות בתחום הסוציולוגיה, שעברו שינויים רבים מאז ימיו של דורקהיים.באופן רגיל שבו המדעים מתפתחים זה באמצעות צמיחת תיאוריה שמצליחה להסביר את השאלות והמושגים העיקריים, הממצאים המחקריים של זמנם, נחשבת לתיאוריה המרכזית באותו תחום באותה תקופה אבל לאט לאט מצטברים ממצאים שלא מסתדרים עם התיאוריה ואז המדענים מנסים לחפש תיאוריה חדשה שתסביר את הממצאים הקודמים אבל תהיה יותר רחבה ומעמיקה ותסביר גם את הממצאים החדשים שהתיאוריה הקודמת לא הצליחה להסביר. לחילופים הללו בתיאוריות אנו מכנים פרדיגמה. פרדיגמה היא סוג של מטא-תיאוריה שממנה נגזרות תיאוריות יותר קטנות ספציפיות שנוגעות לתופעות קונקרטיות. הפרדיגמה היא נגזרת מחשבה רחבה שבאמצעותה אנחנו חושבים.הפרדיגמות הן הנחות יסוד לגבי המציאות שדרכם אנחנו חושבים, מעלים שאלות… הפרדיגמות מנחות אותנו בחיפוש התשובות.אחת המטאפורות לפרדיגמה-הפרדיגמה היא כמו משקפיים.. אם נרכיב משקפיים ורודים נראה את העולם ורוד יותר, שחור-פסימי יותר. היא מכוונת את העולם שאנו רואים וכל אחד מאיתנו מאמץ לאורך שנותיו כחוקר פרדיגמה שמתאימה יותר לתפיסת העולם שלו. בגלל שהסוציולוגיה הוא נושא רחב ומורכב הפרדיגמות בתחום לא באות להחליף זו את זו, אלא שוכנות זו לצד זו, ובכל תקופה פרדיגמה אחרת היא דומיננטית יותר.למשל אם היינו לומדים לפני הרבה שנים היינו לומדים בעיקר סוציולוגיה פונקציונאלי סטית אבל היום הפונקציונליזם יצא אט אט מחמת מיאוס.אנחנו נכיר את רוב הפרדיגמות, לפחות את הבסיס שלהן, את מושגי היסוד, השאלות שכל אחת מניחה לכן המושג של פרדיגמות ילווה אותנו לאורך כל הסמסטר. נציג אותן בכל השבועות הראשונים.נכיר את הפרדיגמות כאל סוג של קביים לדמיון הסוציולוגי שלנו.יש המון צירים שעליהן ניתן להניח את הסוציולוגיה אומנם הסוציולוגיה בת זמננו נוטה להניח את עצמה על פני רצף של:

2.הסוציולוגיה ממסדית מול סוציולוגיה ביקורתית:

סוציולוגיה ממסדית: היא סוציולוגיה שמבקשת לסייע לממסד הקיים.אותם סוציולוגים{כדורקהיים וחבריו} מנסים לתת לשלטון כלים לנהל את החברה בצורה טובה יותר. הם מנסים להבין את החברה, אבל ההבנה הזו לא מערערת על היסודות של הסדר החברתי אלא הבנה שמבקשת לתמוך בקיומו של הסדר החברתי ולאשר את ייצובו.כי זו אמונה שבלי סדר חברתי תהיה אמוניה שמובילה להתאבדות ואז יהיה הרס חברתי. בראשיתה של החברה הישראלית, הסוציולוגים היו מאוד מגויסים לעזור למדינה החדשה לקלוט עלייה, לארגן מחדש, ליצור סדר חברתי יציב.ולשהות המדינה.סוג של סוציולוגיה שמזדהה עם הממסד ומסייעת לו. היא מקבלת את תפיסת עולמו של הממסד.

סוציולוגיה ביקורתית:מרקס וחבריו. סוציולוגיה שמעלה שאלות אודות הנחות היסוד הממוסדות.היא טוענת, הסדר החברתי הקיים לא בהכרח משרת את כולם.אנחנו צריכים לקחת בחשבון את האינטרסים שיש להמון מאחורי הסדר החברתי הקיים. למי הסדר החברתי תורם? מי פועל לשימורו? מה מתנגד לו ולמה? הסוציולוגיה הביקורתית איננה מקבלת את הנחות היסוד של הסדר החברתי כמובנות מעליהן. היא מאתגרת את הנחות היסוד ושואלת לגביהן שאלות סוציולוגיות. היא לא מניחה שהחברה מתנהלת בצורה הטובה ביותר אלא היא שואלת שאלות, האם זו הצורה הטובה ביותר ועבור מי?כדוגמת הימנים שמאשימים את הסוציולוגיה שהיא שואלת שאלות על הפוסט ציונות, לא כי היא לא ציונית, אלא כי הנקודה הפרדיגמאטית של היום היא ביקורתית. היא רוצה להבין למה…ועבור מי? למה הציונות מוגדרת כמו שהיא מוגדרת? אנחנו כסוציולוגים שואלים לגבי זה שאלות לגבי הסדר החברתי הקיים של הציונות, מי נהנה מהסדר החברתי? את מי הוא משרת ובמי הוא פוגע?סוציולוגיה בת זמננו מגויסת לביקורתיות, לשאילת שאלות על הסדר הקיים.