סוציולוגיה: דורקהיים על ההתאבדות

מחקר קלאסי של דורקהיים על התאבדויות:

דורקהיים היה הראשון שהחזיק במשרה אוניברסטיאית של פרופ לסוציולוגיה.

לרוב נציע הסברים אישיים להתאבדות .דורקהיים טוען שאם יציע הסבר חברתי לתופעה האישת הזאת-זה ייתן למדע כוח מאוד חזק.

מחקרו: דורקהיים  חקר התאבדויות אינדבידואליות. הוא קיבל נתונים סטטיסטים לגבי מקרי  מיתות-האם הייתה משפחה, דתם,וסיבת המוות.

תוצאותיו: גברים מתאבדים יותר מנשים, פרוטסטנטים מתאבדים יותר קמתוליים ויותר מיהודים.רווקים מתאבדים יותר. נטולי ילדים מתאבדים יותר.תוצאות אלו חוזרו במחקרים גם בהמשך.

דורקהיים מנסה לעלות על השאלה-מה משותף לכל המאפיינים שמצא?הוא מגיע למסקנה חשובה-יש קשר בין סולדריות חברתית(מידת המעורבות של האדם בחברה)לבין הסיכוי שיבחר להתאבד.

מידת האינטגרציה,המעוגנות של היחיד בחברה-משפיעה על רוחב התופעה.

1-פרו' לא נדרשים לאנשים נוספים ע"מ לבצע את חובות הדת. היהודים והקתולים מאולצים ע:י הדת לפעולה עם אנשים נוספים.(מניין עם עוד אנשים,מיסה)

2-גברים עובדים מול מכונות, ונשים הן אלה שמדברות עם השכנות, ובאופן כללי נמצאות יותר בקשרים חברתיים-הסולידריות,העיגון שלהן בחברה גבוה יותר.

3-יותר ילדים-האדם מעוגן יותר בקהילה,מעורבותו ברמה החברתית יותר אינטנסיבית.

ההשערה שהתבססה: דורקהיים מעלה השערה על הקשר בין התאבדות לסולידריות.(נזכור שהוא מתייחס לאדם שמתאבד בגלל בעיות אישיות-אגואיסטית.)

דורקהיים מגלה עוד סוגים של התאבדויות.

-התאבדות אנומית(מצב של העדר סדר חברתי)-מצב זה מביא לכך שהאדם לא יכול להיות סולירי עם החברה,כי היא מתפרקת. מניע משמעותי להתאבדויות.סביב הגירה(בין מדינה למדינה,מהכפר לעיר…),גם יש שיעור התאבדיות גבוה, במשבר הכלכלי של 29 נצפה שיעור גבוה.

-אין לי מה להפסיד,גם אני לא קשור,וגם החברה מסביבי מתפרקת-התאבדות פטליסטית.סוג פחות מדובר.

-אלטרואיסטית-לרצות להקריב חיים למן הקבוצה שכן יש בה סולדירויות חזקה.בעיקר בתקופות של איום וסכנה חזקה על החברה-נרצה להגן עליה. לדוגמא-טייסי הקמקזה היפנים-מקיריבים את עצמם למען הגנה על המולדת. מחבלים מתאבדים,התאבדות למען קידוש השם. למען הקבוצה, דוקא בגלל שייכות מאוד עמוקה אליה.

ולכן יש קשר מורכב ולא חד כיווני בין סולידריות להתאבדות.

-חשוב לציין שההסתברות להתאבדות עולה עקב ארבעת המקרים שהוזכרו לעיל,ולא קורית באופן ישיר בגללם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה סוציולוגיה, סיכומים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s