סוציולוגיה: פוזיטיביזם מול פרשנות

א.השפעתה של המהפכה המדעית על התפתחות הסוציולוגיה.

דיברנו על השפעת המהפכה המדעית על התפתחות הסוציולוגיה בשיעורים קודמים.

ב.המושג פוזיטיביזם

תנועה פילוסופית שמבקשת להגדיר את המציאות בכלים מדעיים ולחשוף עובדות אודות המציאות. לנסות לחפש חוקים חברתיים. חוקים אובייקטיביים אודות התהליכים החברתיים. זו תנועה רחבה החל מפוזיטיביזם לוגי ואילך.. הרעיון שאנחנו משתמשים בכלים אובייקטיביים ככל האפשר ע"מ לגלות עובדות אודות המציאות.הפוזיטיביזם הסוציולוגי מנסה לחשוף חוקים שניתן מהם להכליל אודות המציאות.

ג.עקרונות הסוציולוגיה הפוזיטיביסטית

איסוף כלים כמה שיותר אובייקטיביים, כמה שיותר משוכללים, כמה שיותר אמיתיים כדי להגיע לאמת חברתית. לגלות עובדות עבור המציאות.חיפוש אחר אמת אובייקטיבית חיצונית.

ד.מחקר התאבדויות של דורקהיים כדוגמה לסוציולוגיה פוזיטיביסטית

דורקהיים הוא ביטוי לסוג החשיבה הפוזיטיביסטית. מתסכלים על נתונים אובייקטיביים-תעודות פטירה של אנשים. מכמתים, ממספרים את הנתונים הללו ומנסים למצוא קשרים סטטיסטיים בין עובדה חברתית כמו דת לבין עובדה חברתית כמו התאבדות או סיכויי התאבדות. למצוא משהו אובייקטיבי, אמת שניתן לאושש או להפריך אותה.כך עושה דורקהיים בכל המחקרים שלו.

ה.ביקורת הפוזיטיביזם והגישה הפרשנית.

הביקורת על הפוזיטיביזם: אנחנו לא באמת יכולים לאסוף נתונים על המציאות כפי שהיא.כי אנחנו תמיד קולטים את המציאות ע"י החושים, אבל מבינים אותה ע"פ ההבנה שלנו, ע"פ הפרשנות שלנו. כלומר, אנחנו חלק מהמציאות החברתית ואנחנו משנים ומעצבים אותה. כלומר אנו לא יכולים לתפוס את המציאות כמשהו אובייקטיבי, כי המציאות החברתית נוצרת דרך הפרשנות של בני האדם. ולכן חשוב להבין אותה. המציאות החברתית לא מסודרת כמו הטבע ויש לה חוקי על שניתנים לגילוי, אלא החוקים מיוצרים ע"י בני האדם ולכן עלינו להבין איך בני האדם יוצרים, מבינים ומפרשים את המציאות שסובבת אותם.

הגישה הפרשנית: הפרשנית לעומת זאת שואלת שאלות כיצד בני האדם מבינים את המציאות שסובבת אותם. איזו משמעות בני האדם מעניקים למציאות שסובבת אותם. לגלות איזשהו סדר בפרשנות הזו. הפרשנות הסוציולוגית היא תמיד אינטר-סובייקטיבית,נותנים משמעות די דומה להליכים שקורים מסביב, הפרשנות נוצרת מוך משא ומתן בין פרטים ובים פרטים ברמה החברתית. מתמקדים בהליכים הבין-אישיים שדרכם אנשים מעניקים משמעות לעולם החברתי שסובב אותם.כיצד בני האדם מבינים את הקשר בין איקס וואי. אנחנו לא ממקדים את המאמץ המחקרי בקשר שבין התאבדויות וסולידריות חברתית אלא מדוע דורקהיים התעניין כ"כ בקשר בין התאבדויות לסולידריות חברתית, אלא מה ברוח החברה שבה הוא חי גרמה לו להתעניין כ"כ בתחום הזה וניסיון למצוא תשובות לתופעה.האופן שבו פרשנות שני האדם נותנים משפיעה על ההתנהגות שלהם.

ו.האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם כדוגמה לסוציולוגיה פרשנית:

אחד הטקסטים\מחקרים המבטאים באופן הכי טוב את השוני בין הפרשנית לפוזיטיבית הוא וובר שנקרא בעוד שבועיים.המחקר של וובר על האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם הוא מחקר מכונן שמסביר את רוח התקופה. שהפרדיגמה משפיעה על סוג השאלות. הוא מנסה להבין את התפתחות הקפיטליזם, למה הוא נוצר, או לייתר דיוק ניסיון להבין את האתיקה-שהיא מסגרת פרשנית שבני האדם יצרו אל מול יצירת תרבות שבתוכה צומח הקפיטליזם. אנחנו רואים כאן את מושג הפרדיגמה: בכך שאנו רואים יש הבדל בצורה שבה הוא שואל את השאלות. הוא שואל שאלה של קשר בין סוגי פרשנויות. קשר בין סוגי פרשנות שונים של בני אדם.מתחיל מנתון פוזיטיביסטי, אבל ממשיך בלנסות להבין את הקשר הזה במושגים של פרשנות.

הפרוטסטנטיות מתבססת על שלושה עקרונות בסיסים:

Sola fidaרק אמונה:המצוות פחות חשובות, מה שחשוב הוא האומנה באל.בניגוד לקתולים שיש  חשיבות גדולה לטקסים.

Sola grasiaרק חסד:זה הכי חשוב ורלוונטי לנו. ע"פ הפרוטסטנטים{מרתין לותר}גורלו של האדם נקבע ע"י חסד אלוקי. האדם נבחר וגורלו נחרץ לפני שהוא נולד ע"ב החסד האלוקי. האלוקים נותן או לא נותן חסד לאותו אדם. אם אלוקים נתן לו חסד יהיה לו חיים טובים ואם לא אז לא. לאדם אין יכולת בחירה. למה זה טוב לנו? כי גן-עדן או גיהינום נקבע מראש. מה שקורה בפועל הוא שההצלחה הופכת למושג הייעוד. כמה שאתה מצליח ככה יודעים אם תגיע לגן-עדן או גיהינום. ההצלחה נמדדת בייעוד בעולם המקצועי עבור גברים, ועבור נשים בעולם המשפחתי.מה טוב בזה? זה מדרבן. שאני צריך להוכיח לעצמי שנבחרתי לטובה, הם היו צריכים להוכיח שהם הצליחו, אז הם פורצים דרכים חדשות, פתחו עסקים, ולא להסתפק במה שיש כי אז זה אומר שהם יגיעו לגן עדן. בגלל זה חלק מיסודות הקפיטליזם זה לצמוח, להתרחב, לשאוף. לותר שנא את הבזבוז של הכנסייה הקתולית והגלימות וכל החרא הזה, ולכן טען לסגפנות ולחיי צניעות. לכן כנסיות פרוטסטנטיות הן נקיות מאוד וצנועות מאוד. וובר מכנה את זה כרוח הקפיטליזם שמצד אחד לצבור ולהתרחב ומצד שני לשמור, לחסוך ולא לבזבז. זה הבסיס התרבותי שבתוכו הקפיטליזם יכול לצמוח עפ"י וובר.

Sola textoraרק כתבי קודש: תרגום התנ"ך. הדבר הראשון שנעשה. כדי שתהיה גישה לאנשים לכתבי הקודש ולא רק לגדולים בדת.

לסיכום: וובר במחקרו בוחן את האופן שבו בני האדם מפרשים ומבינים את העולם שלהם. וובר מראה לנו באותות ובמופתים שהפרשנות הזו של המציאות יש לה תוצאות במציאות עצמה. כלומר באופן שבוא אנשים פירשו את המציאות באותה תקופה הצמיחה את הקפיטליזם. בני האדם מייצרים את העולם שלהם.