כל התורות הפוליטיות הקודמות, החל מאפלטון, הציגו את המדינה כתחום שנועד לשרת את ענייני הכלל. לעומת זאת, הדיבור על אינטרס כללי בחברה המבוססת על אי-שוויון הוא בלתי אפשרי, אצל מרקס; לכן, אצלו הופכת המדינה בדיוק לדבר ההפוך לעומת הפילוסופים שלפניו, … להמשיך לקרוא
להבדיל מהמטריאליזם בפילוסופיה, שלפיו כל מה שקיים הוא חומר, וגם לנפש יש בסיס חומרי כך שאין שום צורך להניח שנפש קיימת (הובס ובנת'אם החזיקו בתפיסה מכניסטית מסוג זה), מרקס סבר שאחת מהעוולות הגדולות ביותר של הקפיטליזם היה הפיכת האדם למכונה; … להמשיך לקרוא
העמדה הליברלית בפילוסופיה הפוליטית הנה שהפוליטיקה על פי טיבה היא תחום של ניגודי אינטרסים, והאינטרס הוא תמיד סובייקטיבי. מכאן נובע שאין אינטרס אוניברסלי, ולכן גם צדק הוא סובייקטיבי, תלוי-אינטרס של אומה, מעמד וכאלה (פוקו, סופיזם): אין צדק אובייקטיבי. {טענה זו … להמשיך לקרוא
הרברט מרקוזה, מרקסיסט שפעל במסגרת אסכולת פרנקפורט ? או שמא בשנות השלושים, יחד עם עוד ערימת אינטלקטואלים יהודים-גרמנים שהיגרו מגרמניה לארה"ב והקימו כלמיני דברים מגניבים. מי שנחשב לאחרון החברים באסכולת פרנקפורט ומי שסגר אותה הוא האברמאס שלא היה יהודי או … להמשיך לקרוא
כיצד מעצבים את רצונות בני האדם כך שיתמכו בסדר הקיים? ובכן, האדם עובר מילדותו אינדוקטרינציה שגורמת לו לשתף פעולה עם הסדר הקיים ע"י נרמול ומישטור, כך שהם (לפי פוקו) הופכים לאנשים יצרנים וצייתנים – עניין הכרחי בחברה הקפיטליסטית המודרנית. כוח … להמשיך לקרוא
