לא בונים לתלפיות

הנה חומר למחשבה בעבור מי שהולך להתייסר בקיץ הקרוב בחיפוש דירה באזור השכונות הפנימיות של ירושלים: ליד בקעה, בין ארנונה וקטמון הישנה, יושב אזור שיכול היה להיות ה-שכונה הצעירה הבאה של ירושלים עם דיור זול, מקום לאמנות ותרבות ו"וייב" אוונגרדי בקצה העיר שיהפוך להרבה יותר קרוב עם הרכבת הקלה. אזור התעשייה של תלפיות, שכבר שנים לא ממלא את הייעוד המקורי שלו כאזור התעשייה והתעסוקה של העיר, הוא המקום שלדעת לא מעט אנשים צריך להיות לא רק הפיתרון למצוקת הדיור של צעירי העיר אלא גם האזור החם הבא אחרי שנחלאות ורחביה יכנעו סופית לקולוניאליזם האמריקאי, אלא שבעירייה חושבים אחרת.

הרעיון נולד לפני כשלוש שנים כיוזמה של הרשות לפיתוח ירושלים והבשיל לכדי תוכנית שעוררה לא מעט התלהבות. מצד אחד עמד המחסור בעתודות קרקע לבנייה בירושלים לאחר שהתוכנית להרחבת העיר מערבה נדחתה, מצד שני תלפיות במשך שנים כבר אינה ביתם של המפעלים הגדולים שבעבר שכנו בה והיא מאוכלסת בעיקר במוסכים, תעשייה זעירה ומסחר שלא מספקים את היצע התעסוקה שהאזור אמור היה לנקז אליו. הרעיון אף הגיע לכדי הכנתה של תוכנית אב שביצע האדריכל יעקב מולכו, במסגרתה אמורים היו חלק משטחי התעשייה הבלתי מנוצלים של תלפיות לעבור הסבת ייעוד שתאפשר את בנייתם של כ-5,000 יחידות דיור זולות יחסית לאוכלוסייה צעירה וכך הייתה אמורה תלפיות להפוך לאזור שמשלב מגורים ומסחר בצד חללי סטודיו ויצירה לאמנים שישתלבו עם התעשייה הזעירה והמסחר במקום. המתכננים נשאו את עיניהם למקומות אחרים בעולם, כמו שכונות צ'לסי וסוהו בניו-יורק, בהם אזורי תעשייה דועכים הפכו בתוך פחות מעשור לשכונות צעירות ותוססות ולביתם של אמנים, גלריות וקבוצות תיאטרון ומחול. גם בעיות התחבורה של האזור מקבלות במסגרת התוכנית מענה עם הארכת רחוב פייר קניג עד לרחוב הרכבת ויצירתה של השדרה הארוכה והרחבה בעיר שגם תזכה למתיחת פנים.

אלא שבעיריית ירושלים, כאמור, חושבים אחרת והתוכנית, נכון להיום, קיבלה תפנית שקוברת את רעיון השכונה הצעירה ומבטלת את הדיור המתוכנן בה. הסיבה לשינוי היא שלצד דיור סובלת ירושלים כידוע גם מבעיות תעסוקה ובעירייה לא מוכנים לוותר על אף שעל שמיועד למטרה זו. אולם לא הכל סבורים שההתנגדות היא במקומה. "זה נכון שחסרים בעיר אזורי תעסוקה, אבל זה אזור שהוא מאוד לא מנוצל ואפשר לפתח אותו כך שישלב מגורים ותעסוקה וזה לא בהכרח מנוגד" אומר ישראל קמחי, חוקר בכיר במכון ירושלים לחקר ישראל "אני לא הייתי מוותר על שטחי התעסוקה אבל כן משלב אותם עם דיור ומחפש תעשייה נקייה יותר עם אנשים שמסתובבים בעניבות או חלוקי מעבדה ולא מוסכים ומאפיות שגורמים למפגעים סביבתיים".

 

 

האזור

אזור התעשייה של תלפיות הוקם בשנות ה-70 לאחר שמוסכים ובתי מלאכה פונו מאזור ממילא במרכז העיר. בשנות ה-90 הפך האזור גם למוקד של מסחר, קניות ומועדוני לילה בצד התעשייה המסורתית. עם השנים עזבו את האזור מפעלי התעשייה הגדולים לטובת הפריפריה הזולה יותר ומנגד התפתח במקום מסחר שתרם להחלשות של מרכז העיר. באזור פועלים מספר מוסדות תרבות דוגמת הצוללת הצהובה ובתי הספר סם שפיגל לקולנוע וניסן נתיב למשחק.

התקדים

בשנות ה-60 וה-70 היה הסוהו בניו-יורק אזור רדום וקודר עם תעשייה ומסחר זעירים במגמת דעיכה. החללים הגדולים והמחירים הזולים משכו אליהם קבוצות של אמנים וצעירים שכשלב ראשון פלשו למבנים ולאחר מכן יצאו במאבק לשינוי ייעודה של השכנה שכיום נחשבת לאחת מהשכונות התוססות במנהטן ולמוקד של אמנות, קניות וחיי לילה.

 

מה אומרים הצעירים

לפי סקר שביצעה עיריית ירושלים סבורים 57% מהסטודנטים בעיר כי השכר בירושלים נמוך מהממוצע הארצי ו-68% חשים ששוק העבודה כאן מציע פחות אפשרויות. מאידך, 87% מהם מתלוננים על גובה מחירי הדיור. למעלה ממחצית הסטודנטים למדעים וטכנולוגיה ילכו לחפש את גורלם במקום אחר בתום הלימודים אולם 68% ישארו אם יוצעו להם אפשרויות מקבילות לאלו שבמרכז הארץ. בקרב הסטודנטים לאמנות רק 37% סבורים כי יוכלו להישאר וליצור בעיר אך לדעתם יכולה העירייה לשנות זאת דרך יצירת מקומות עבודה והקמת תשתיות וחללי יצירה.